החלטה בתיק סע"ש 27178-02-13

1.         לפני בקשת התובע, לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

2.         רקע כללי

א.        התובע עבד אצל הנתבעת 1 במשך כחצי שנה מיום 1.1.12 ועד ליום 30.6.12.

ב.         התובע חתם על חוזה העסקה מול הנתבעת 1. חוזה זה והתיקונים אותם ביקשה הנתבעת לבצע בו נמצאים במחלוקת בין הצדדים.

ג.         בכתב התביעה טוען התובע כי בהסכם העבודה מול הנתבעת, סוכם כי יקבל עמלות עבור כל מכירה במסגרת הנתבעת 1 וכן עמלה על כל הזמנה במסגרת הנתבעת 2. הנתבעות לא מילאו אחר חלקם בהסכם העבודה ואף פעלו לשנותו בדיעבד, עניין שהוביל לסיום העסקתו אצל הנתבעת 1. משהנתבעות לא מילאו אחר הוראות ההסכם, התובע מבקש פיצוי בגין הפרתו, קרי בגין אי תשלום העמלות הכולל פיצויי הלנה ופיצוי בגין פיטוריו שלא כדין.

ד.         בכתב ההגנה טוענת הנתבעת 1 כי שינוי הסכם העבודה היה בהסכמה לאור חוסר שביעות הרצון מתפקוד התובע והרצון לתת לו הזדמנות נוספת. כך, פיטוריו לא באו לא בהפתעה אלא לאחר שקיבל מספר הזדמנויות להוכיח עצמו. אי לכך, אין הוא זכאי לסכומים הנתבעים על ידו אשר נופחו מעבר לפרופורציה. אשר לעמלות הנתבעות, טענה הנתבעת כי התובע קיבל את כל העמלות בגין המכירות בהתאם למוסכם בין הצדדים ולפיכך, אינו זכאי לסכומים נוספים.

הנתבעת 2 טענה כי יש לסלק את התביעה כנגדה משום שלא התקיימו יחסי עבודה בינה לבין התובע. מעבר לכך, התובע לא הביא כל עסקה לנתבעת זו ולכן אינו זכאי לעמלה כלשהי בגין המכירות של הנתבעת 2.

3.         במסגרת הבקשה שלפני מבקש התובע את גילויים של המסמכים הבאים:

א.       המסמכים המפורטים בסעיפים 8-14 לתצהיר גילוי המסמכים של מר גולדשטיין.

ב.       הזמנות רכש/חשבוניות/קבלות/אישור אשר התקבלו אצל הנתבעות מחברת הוט, מהוט מירס, מהוט תקשורת ומהוט טלקום, וזאת עד לסוף חודש 06/13.

ג.        הזמנות רכש/חשבוניות/קבלות/אישור אשר התקבלו אצל הנתבעת 1 ממזמינים נוספים למעט חברת "הוט".

ד.       ההזמנה המלאה של חברת הוט עבור הקמת 38 דוכנים אשר התקבלה אצל הנתבעת 2 ביום 14.2.12.

ה.        מסמך המעיד על ביטול ההזמנה של מירס שמספרה 18838.

ו.          פירוט העברה בנקאית שביצעה הנתבעת 1 ביום 13.3.12 בסך של 220,910.04 ש"ח , לרבות מסמך המעיד על מיהו הגורם שקיבל את הסכום הנ"ל.

דיון והכרעה

4.         בהתאם לפסיקה, בבוא בית הדין להכריע בסוגית גילוי מסמכים, עליו לתת דעתו לשאלת הרלוונטיות של המסמכים אשר גילויים מבוקש לדיון. בתוך כך, עליו לבחון האם גילוי המסמכים ייעל ויקדם את הדיון, וכן לאזן בין האינטרסים של כל בעלי הדין.

כך נפסק לעניין זה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט (4) 54-

"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים...".

באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים נ. אבנצ'יק,  (ניתן ביום 28.3.07 )  כלהלן -